ציפחה אינטרנשיונל 1994 בע"מ נ' לאומית מעוף (1994) בע"מ

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום חוב על-פי הסכם מכר שנכרת בין הצדדים. בכתב התביעה נטען כי ביום 24.2.05 רכשה המבקשת מאת המשיבה שטחיים מסחריים בפרויקט אשר הקימה המשיבה במודיעין עילית. על-פי הסכם המכר, התחייבה המבקשת לשלם למשיבה את תמורת הנכס על-פי לוח התשלומים שפורט בהסכם ובנוסף סכום בשיעור 1.5% מסכום התמורה בתוספת מע"מ כהשתתפות בהוצאות המשפטיות והאחרות של המשיבה בקשר לטיפול ברישום הזכויות בנכס על שם המבקשת. סכום זה לא שולם לידי המשיבה.

למרות שהחוב בגין ההוצאות המשפטיות לא שולם, מסרה המשיבה את החזקה בנכס לידי המבקשת, אך הבהירה למבקשת כי לא תאפשר את העברת הזכויות בנכס על שמה ולא תפנה אותה לממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביו"ש לחתימה על הסכם חכירה, אלא רק לאחר סילוק מלוא החוב. חרף פניות רבות למבקשת, לא סולק החוב. המשיבה תובעת תשלום החוב בצירוף ריבית פיגורים ופיצוי מוסכם על-פי הסכם המכר.

המבקשת טוענת כי עומדת לה טענת התיישנות בפני התביעה שכן החוב הנטען נוצר במועד חתימת ההסכם ביום 24.2.05, לפני למעלה משמונה שנים טרם הגשת התביעה. עוד טוענת המבקשת כי המשיבה אינה רשאית לגבות שכר טרחת עורך דין.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי דרישת המשיבה לתשלום החוב הועלתה לראשונה בעקבות פניית המבקשת אל המשיבה בחודש ספטמבר 2010 בבקשה לקבל אישור זכויות. מבדיקה שנערכה בספרי המבקשת עולה כי לא קיים חוב כלשהו כלפי המשיבה ולטענת המבקשת העניין הוסדר במסגרת תשלום התמורה עובר למסירת החזקה. המבקשת מציינת כי בוודאי אין הצדקה לדרישת הפרשי ההצמדה וריבית הפיגורים. עוד טוענת המבקשת, כי אין יסוד לדרישה לפיצוי מוסכם, שכן לשיטתה הוא נוגע אך להפרת תשלומי התמורה ומכל מקום מדובר בפיצוי בלתי סביר אשר יש להפחיתו.

טענות המבקשת, אשר פורטו בתצהירה, עשויות להקנות לה הגנה לכאורה בפני התביעה. לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן. התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: